בצלאל, אקדמיה לאמנות

|
בצלאל: DE-TECH-5

בצלאל: DE-TECH – בשבח האיטיות

תערוכה העוסקת בהצפה הבאה מריבוי דימויים. וקוראת לשינוי סדר העדיפויות על ידי שימוש בצרכיו של המין האנושי

פתיחה: יום שישי ה-12 ביוני, בשעה 12:00
אוצרים: הסטודנטים לתואר שני במסלול אודות עיצוב, מנחה: מיה דבש.
"הדימוי של אדם היושב ומתבונן, ביום של שביתה, במסך הטלוויזיה הריק שלו, יהפוך יום אחד לאחד הדימויים האנתרופולוגיים היפים של המאה העשרים". כך כתב הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר בתחילת שנות ה-80, כשהוא מצביע על עודף המידע, התנועה האינסופית של הדימויים, הבנאליות שלהם הנובעת מהתחלפותם התמידית אלה באלה – כעומדים על המשמר כדי שלא יהיה רגע אחד של שקט או הפוגה. העיניים המוצפות במראות רבים מדי רואות יותר מדי ואינן רואות עוד דבר.

בצלאל: DE-TECH-1
יעקב קאופמן. ספרים. צילום: סטודיו יעקב קאופמן

התערוכה DE-TECH עוסקת באותה הצפה, באותה "הרעלה" הבאה מעודף מידע וריבוי דימויים. היא מצביעה גם על השימוש שאנו עושים בטכנולוגיה ככלי להאצת תהליכים, להגברת יעילות ושיפור ביצועים וקוראת לשינוי סדר העדיפויות, להשתהות, התבוננות והרהור. זו קריאה להאטה, לא מתוך התנגדות לטכנולוגיה אלא על ידי שימוש בה באופן רגיש יותר לצרכיו של המין האנושי.
בשבח האיטיות מציגה התערוכה מגוון עבודות של מעצבים ישראלים צעירים וותיקים, שבוחנים את הטכנולוגיה בעולם שבו הקצב נעשה יותר ויותר מואץ. שאלות של זמן, זיכרון, ובעלות עולות מן העבודות ונבחנות לאורו של עולם שבו הטכנולוגיה משמשת אותנו לעיתים קרובות, לשימון המנגנון והאצה ולא להאטה והתאמה אישית.

בצלאל: DE-TECH-3
מיכל כהן. נקטרת. הדמייה

על העבודות המציגות בתערוכה

Slow TV הוא ז'אנר טלוויזיה בשידור חי המתעדת אירוע שגרתי לכל אורכו ובשלמותו. בתערוכה יוצג סרט ששודר בטלוויזיה הנורווגית וזכה למיליוני צפיות – חמישה וחצי ימים של שידור רציף המעודד את הצופים להאטה, השתהות, זמן חלימה. בני בשן מציע אלבום של שקט מכנסיית הקבר, ושואל מהו שקט והאם ניתן לסחור בו, אמיר צובל מציע כלוב זהב לטלפון סלולארי שמנטרל את פעולתו בזמן המפגש החברתי או המשפחתי.
הפטיש מקבל משמעות חדשה בעבודתו של יעקב קאופמן, כשקול הדפיקה בו – תוצר לוואי בשימוש בפטיש – הוא המהות של הפטיש החדש. שירה זינגר עוסקת ביחס שבין זיכרון לאובייקט ומייצרת מעין "ירושה משודרגת", באמצעות שחזור והטמעה של רגש, סיפור וחוויה לתוך אובייקט דומם. גלית שבו עוסקת בהסבה של זול ופשוט לייחודי, באמצעות הדפסת חיפויים ותוספות לכוס זכוכית פשוטה. ערן גל אור מציג מסננת אידוי שסיימה את תפקידה במטבח, ומוצאת את עצמה עם ייעוד חדש ומפתיע.

בצלאל: DE-TECH-2
יעקב קאופמן. פטישים. צילום: סטודיו יעקב קאופמן

ב"ספרים" יעקב קאופמן מרשה לעצמו לבחון את האסתטיקה של הספר כחומר, ועל ידי כך להרחיב את מנעד השימושים שניתן להפיק מספר ובאותה מידה לערער על מוסכמות תרבותיות באשר לקדושתם של ספרים. מירב רוט אוסטר מציעה שלושה 'תכשיטים-גאדג'טים' לאייפון. המאפשרים חוויה פיזית רפטטיבית, ומחזירים תחושות שנעלמו כמעט לחלוטין בשימוש בטלפונים החכמים.
אילן גרין מותח ומרחיב בעבודתו את רעיון הפעמון לידי כלי המכיל צלילים נוספים, שאינם רק מידע, אלא יש להם ערך אודיאלי משל עצמם. +/- Hot Plate של סטודיו עמי דרך ודב גנשרוא, משתלבת במסורת הקראפט הקישוטי של הכלים הקרמיים, תוך כדי שהיא נותנת לו תוקף פונקציונאלי. ניר עמיר עוסק ביחסים בין הרעש לפעולה.
"we are family" של עודד עזר הוא מיצב אינטראקטיבי שמציע אסתטיקה חדשה, המחליפה את הטיפוגרפיה המסורתית בטיפוגרפיה המבוססת על דימויים ויראליים שבמוקדם אלימות, סקס ופוליטיקה. מיכל הכהן עיצבה משאף שמעוצב כמקטרת, ומציעה פעולה שמאמצת את שיטת הנשימה ביוגה כאמצעי לגמילה מעישון. עבודת הוידאו של לי ינור מציגה התרחשות נטולת נרטיב לינארי, שמשתמשת במניפולציות עריכה קולנועית על מנת להדגים מצבים, של תנועה, זמן, חלל ובוחנת את היחסים שנרקמים ביניהם. יוני ניב מציג את "לקראת החלמה " 2015. – עבודת וידאו המבוססת על סרטים מ-1917 המתעדים טיפול בהלם חשמלי בנפגעי מלחמת העולם ה-1.

בצלאל: DE-TECH-4
שירה זינגר. זיכרון דברים. צילום: שירה זינגר

את התערוכה אוצרים הסטודנטים במסגרת קורס אוצרות מעשית (בהנחיית מיה דבש), במסלול אודות עיצוב, של התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. בקורס זה הסטודנטים עוסקים בכל השלבים השונים של אוצרות תערוכה החל מגיבוש הרעיון, המחקר, איסוף העבודות וכלה בהקמה ועיצוב התערוכה.

הגלריה המרכזית, בית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים
א'-ה' – 10:00-18:00, ו' 10:00-14:00
נעילה: 3.7.2015
פתוח לקהל הרחב – ללא תשלום

פורסם בקטגוריה כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק