מגזין אופנה ועיצוב: היהודי הנודד

|
היהודי הנודד-1

מגזין אופנה ועיצוב: מוזיאון מאנה – כץ בחיפה: היהודי הנודד

 

היהודי הנודד
אנדי ארנוביץ’ נולדה בארצות הברית, 1959, חיה ויוצרת בירושלים. אמנות בלתי לבישה, 2009. מגזרות נייר, תצריב, אקווטינטה, מחט יבשה, דיו ליטוגרפי על נייר וחוט. אוסף האמנית

הפתיחה: מוצ”ש – 19.9.15 – בשעה 20:00
נעילה: 28.2.16
אוצרת: סבטלנה ריינגולד

התערוכה במוזיאון מאנה כץ, עוסקת בפרשנויות לדמות “היהודי הנודד”, באמנות המודרנית והעכשווית. החל מייצוג גרסותיו השונות של “היהודי הנודד” באמנות היהודית בתחילת המאה ה-20, דרך הציפייה למפגש בין ישו ו”היהודי הנודד” כסמל לקץ הנדודים בארץ ישראל ועד לייצוגים של דמות “המשוטט” הישראלי בימינו.

היהודי הנודד-2
מאוריצי מינקובסקי. נולד בפולין, 1930-1881 המשפחה, 1916. שמן על בד. אוסף קבוצת עזריאלי

בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים יהודים, כמו, שמואל הירשנברג, מקס פביאן ומאוריצי מינקובסקי, לצד אמנים ישראלים שמתייחסים לנושא כיום ובהם איל אדלר-קלנר, חיים מאור, פיליפ רנצר, אסי משולם, ליאב מזרחי, אנדי ארנוביץ’ ואחרים.

היהודי הנודד-3
פיליפ רנצר. נולד ברומניה, 1956, חי ויוצר בתל אביב. קופסת קרטון, 2005. גבס, דיו וקרטון. אוסף האמן

באופן פרדוקסאלי, דמות “היהודי הנודד”, שמקורה באגדה נוצרית בעלת אופי אנטישמי, אומצה על ידי האמנות היהודית והישראלית. הגרסה המפורסמת ביותר של אגדת “היהודי הנודד”, היא סיפור דרך הייסורים של ישו, בעת שהובל למוות. בזמן צעידתו, ביקש להשיב את נפשו בביתו של סנדלר יהודי, אך זה לעג לו וגירשו. בתגובה, ישו דן אותו לנדודים: “אני אלך, אך אתה תהיה נע ונד בארץ עד שובי”. דמות “היהודי הנודד”, החוטא הנידון לנדודי נצח, הותירה את חותמה בתודעתם ודמיונם של יוצרים רבים במשך מאות שנים.

היהודי הנודד-4
ליאב מזרחי. נולד בישראל, 1977, חי ויוצר בתל אביב. דיוקן עצמי, 2013. שמן, ספריי וגרפיט על בד. אוסף האמן

בתחילת המאה ה-20, עיצבו אמנים יהודים, כמו שמואל הירשנברג, אפרים משה ליליין ומאוריצי מינקובסקי, את דמות היהודי הנודד, כסמל לגירוש ולחורבן העיירה היהודית. הדימוי הוא לרוב של ישיש עב-זקן וכפוף, מקל נדודים בידו ותרמיל על גבו.

היהודי הנודד-5
סטאס קורולוב. נולד בקירגיסטן, 1982, חי ויוצר בחיפה. אמא, 2011. שמן וצבע תעשייתי על עץ
אוסף האמן

הגעתו של “היהודי הנודד” לארץ, המירה את דמותו בדימוי החלוץ, ה”יהודי החדש” הפטור מנדודים. בעבודות של האמנים הארץ-ישראלים הראשונים, בהם, ראובן רובין, זאב רבן, הרמן שטרוק ואחרים. דימויי הפליטים והמהגרים נעדרים מהנתיב המרכזי של האמנות הישראלית. הדיון במושג “המהגרים” בשיח הציוני והמודרניסטי נבע מתוך החלטה נחושה לקחת חלק במפעל הציוני הקולקטיבי. מירון סימה היה בין האמנים הבודדים שעסקו באורח אינטנסיבי בנושא הפליטים כבר בתקופת קום המדינה. אך רק בשנות השבעים, גל העלייה מברה”מ הביא עימו, אמנים כמאיר פיצ’חדזה, יבגני אבסהאוס ויפים לדיז’ינסקי, שהדגישו את הסבל והאובדן של המהגר והפכו את היהודי הנודד לאחד הגיבורים המרכזיים ביצירתם.
מאוחר יותר, אומצה באמנות הישראלית, דמות “המשוטט” (flâneur) המתוארת בכתבים של שארל בודלר וולטר בנימין ומגלמת שיטוטים חסרי מטרה במרחב הגלובלי הפוסט-מודרני. ניתן לראות בהופעה של דמות זו באמנות הישראלית העכשווית, תולדה של ספקנות כלפי ניסיון ההגשמה הציוני, אשר העירה שוב את תשוקת הנדודים בגולה.
מוזיאון מאנה כץ – יפה נוף 89 – חיפה – טל’: 04-9119372
שעות פתיחה:
א’- ד’: 16:00-10:00, ה’: 19:00-10:00
ו’: 13:00-10:00, שבת: 16:00-10:00
www.mkm.org.il

פורסם בקטגוריה כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *