מוזיאון ישראל, ירושלים, בן צבי

|
מתוך התערוכה 1965 היום-78

מוזיאון ישראל, ירושלים, יד בן צבי

תזכרו את זה

במסגרת חגיגות היובל למוזיאון ישראל בירושלים מוצגת "1965 היום", תערוכה המביאה את העבר ומנגישה אותו אל מול העשייה העכשווית. החיים שלנו אז ועכשיו

מתוך התערוכה 1965 היום-7
ציונה שמשי. תמונת מחזור תרצט. באדיבות האמנית

מאת צח אוריין-אוראץ'

רצה הגורל וכל צוות האוצרים ששקדו על התערוכה החדשה של מוזיאון ישראל "1965 היום" נולדו אחרי אותה שנה, בה הוקם המוזיאון על גבעה סמוכה לעמק המצלבה בירושלים, ולא התאפשר להם להפעיל בעבודה זו את הזיכרון האישי והישיר שלהם. "עשינו עבודת שורשים על כל מה שקדם לנו ואנחנו מקווים כי במבחן של אנשים שנולדו לפני שנת 1965 וחיו את התקופה, זה לא יצא לנו חורק" אומרת בחיוך אוצרות המיצב של התערוכה, שוע בן ארי ונוגה אליאש-זלמנוביץ', שיחד עם האוצרים איה מירון (אמנות) ונעם גל (צילום) והאוצרת הראשית לאמניות במוזיאון, מירה לפידות, הפעילו את מנגנוני הזיכרון השונים כעדויות ורשימת מצאי כדי לשחזר את תמונת העולם של שנה שרירותית זו.

מתוך התערוכה 1965 היום. -6
ספסלית משנת 1965 של חברת פיטרו. צילום: אלי פוזנר

התערוכה, השנייה במסגרת מרתון חגיגות היובל המאתגרות שעורך השנה מוזיאון ישראל, מציגה מנעד רחב מתוך התרבות החומרית והחזותית שאפיינו את ישראל המתפתחת באותה שנה ומאפשרת גם התבוננות מסקרנת מבעד לעיניים של אלה שחיו אז וגם לאלו שחיים כיום וכבר יודעים את מה שצפוי לקרות לאלו שחיו אז, לפני 50 שנה. הקולקציה ממוקדת וכוללת פריטים יומיומיים שהיו בבתים של משפחות רבות וחפצים ששימשו רבים מתושבי ישראל, לצד האמנות שנוצרה בארץ ובעולם ב-1965 ועד ליומני הקולנוע וסרטונים ביתיים פרטיים המספרים כולם ביחד סיפור של  שנה ושל תקופה. "זהו מסע בין התרפקות נוסטלגית לבין בחינה ביקורתית של העבר ושל היכולת שלנו להעריך כראוי את ההווה" מוסיפה לפידות.

מתוך התערוכה 1965 היום-1
יעקב אגם. סטקטו. אוסף מוזיאון ישראל ירושלים

רצה הגורל כמו 2015, גם שנת 1965 הייתה שנת בחירות, לוי אשכול הפך לכוכב החדש ובתערוכה יש התייחסות נוסטלגית ליחסים בין ישראל למה שמתרחש בעולם כולו. מסלול התערוכה מתחיל במיצב גדול ובו עשרות חפצים מתרבות היום-יום כפריטי ריהוט טיפוסיים, דוגמת  המוצרים שיבואו מסקנדינביה ונמכרו בחנויות "דניש" – הקדחת הסקנדינבית כינתה זאת רות בונדי –  לצד רהיטי "הזורע" או הספה שהפכה למיטה ("ספסלית") כיאה לאילוצי התקופה ומצוקת הנדל”ן, פריטי  אופנה כמו אלו מבית האופנה של "משכית" או דגמים שעיצבה הסטייליסטית לולה בר והועברו לתערוכה מארכיון שנקר,  תקליטי וייניל נוסטלגיים כאלבום הסולו של יהורם גאון לצד פטיפון של פעם, ממנו בוקע חרישית מצעד הפזמונים והפסקול המוזיקלי של אותה שנה שערך איש קול ישראל, רן ליטוין, וגם שלל מכשירי חשמל כמקרר" אמקור" שזלג לתערוכה למרות שהוא "נולד" עוד לפני כן בשנות החמישים, ספרי ילדים, מוצרים מתעשיית הקרמיקה שפרחה באותה תקופה ועוד. "רעיונות אסתטיים קשורים לערכים שלנו וכשהתחלנו את המסע דמיינו מה שהכרנו מהסרטים כמו למשל מהסדרה Mad Men אך מסתבר שהאסתטיקה בארץ בשנות השישים הייתה שונה מזו של ארצות הברית וזה התבטא בעיצוב, בחומרים ובצבע" מוסיפה בן-ארי.

מתוך התערוכה 1965 היום-2
לאה ניקל. ללא כותרת. אוסף זיוה ונסים חנן

אך השחקנים הראשיים בתערוכה הם האמנים השונים שפעלו באותה שנה בישראל וליצירות שלהם המזוהות עם הסיקסטיז, שנאספו מאוספי מוזיאונים ברחבי הארץ, אספנים פרטיים, מהאמנים עצמם או מבני משפחותיהם. לכל עבודה יש ציון נכון ומתבקש של גיל האומן באותה שנה והתערוכה כוללת  עבודות של אמנים ותיקים ומוערכים באותה עת כיוסף זריצקי , יחזקאל שטרייכמן, או אביגדור סטימצקי, דרך דור הביניים בשנה זו כאביגדור אריכא , יגאל תומרקין או יעקב אגם וכלה באמנים צעירים שרק החלו אז את דרכם האמנותית כמיכה אולמן  או בוקי שוורץ. כדי להימנע משיפוטיות שעלולה להגיע ממרחק הזמן שחלף, העבודות מוצגות על פי סדר הא"ב של שמות האמנים המאפשרת לבחון מחדש את האופן שבו אנו מעריכים כיום את אמנות העבר. "שנת  1965 אינה שנה מיוחסת כמו שנת הקמת המדינה או שנות מלחמות ישראל, וגם מבחינה אמנותית אין היא מוגדרת כשנה מכוננת, אך דווקא שרירותיות זו היא שמניעה את התערוכה ומתפקדת כהזדמנות משמעותית במובנים רבים. בניגוד לתערוכות הפורשׂות טווחי זמן מוגדרים, התערוכה הזו מתמסרת בהרחבה לכל מה שעשוי לעלות ממיקוד המבט בשנה מקרית אחת בזמן הישראלי" מוסיפה מירון.

מתוך התערוכה 1965 היום-8
רפי לביא. ללא כותרת. אוסף פרטי כפר שמריהו

לצד הפעילות האמנותית הישראלית מוצגים גם מספר עבודות בינלאומיות חשובות משנת 1965 כמו אלו  של יוזף בוייס ויוקו אונו המאפשרות לבחון את מידת הפתיחות של ישראל להשפעות מבחוץ באותה שנה. בסוף המסלול מוקרנים יומני החדשות השבועיים המליצים והסמכותיים של יומני "כרמל" הוותיקים ושל אולפני "גבע" המסחריים, שהוקרנו לסירוגין והפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה בבתי הקולנוע. רק באותה שנה פסקה החובה להקרין את היומנים שהיו כפופים לוועדה לביקורת סרטים ומחזות בתחילתו של כל סרט. סרטוני המשפחה הצבעוניים מזמנים הצצה ליומיום המשפחתי של התקופה. "הפכנו להיות פריקים של שנת 1965" מודים אוצרי התערוכה.
במסגרת ספיישל היובל שלו עורך מוזיאון ישראל פרויקט תיעודי רחב היקף בשיתוף מוסד יד בן צבי של יצירת אלבום ישראלי המתבסס על תמונות שישתף הציבור משנת הקמת המוזיאון ועד היום, בדומה לרעיון של פרויקט "ישראל נגלית לעין". להעלאת תמונות יש להיכנס לקישור http://www.israelalbum.org.il/im/
תערוכת "1965 היום", עד 29.8.2015, מוזיאון ישראל בירושלים

*צח אוריין אוראץ', עיתונאי (מעריב), בלש היסטורי וחוקר שורשי משפחות ("שורשים עם נשמה") ומרצה על גנאלוגיה
 צח אוריין אוראץ' בפייסבוק
מייל: zackoryan@gmail.com

מוזיאון ישראל, ירושלים, יד בן צבי

פורסם בקטגוריה כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק