צדק חברתי בקטמון

|
צדק חברתי בקטמון

פרויקטים באזור ירושלים של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה, אוניברסיטת אריאל, 2016

מקומיות בגבעת המטוס, גגות ירושלים, הכפר ליפתא, צדק חברתי בקטמון ועוד

במסגרת עבודות הגמר בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל נתנו ביטוי והתייחסות מעניינת לירושלים מכיוונים שונים ומגוונים

צדק חברתי בקטמון-56
מיכל אברבוך ירושלים

מיכל אברבוך

מראה מקום – גבעת המטוס בירושלים, לנסח שפה אדריכלית שתאפשר את הקיום של ההתיישבות הישראלית שהיא בו זמנית ישיבה במקום והשאיפה אליו. תפיסת המקום בחוויה הישראלית היא חיפוש מתמיד בין ה”מקומיות”  לבין “המקום” כפי שהוא נתפס בתודעה. “התמקמתי על דרך ההר”, מסבירה מכיל אברבוך, “עורק ראשי פנים ארצי קדום, כיום מוכר כ’ציר 60′,  דרך הנושאת בחובה את המטען ההיסטורי והתרבותי של הקשר שלנו כיהודים לארץ הזו. בגבעת המטוס שעל דרך חברון בירושלים, במקום בו הארעיות מצאה לה בית, בחרתי לנסות ולנסח שפה אדריכלית המפרשת הן את ה’מקומיות’ הפיזית, הטופוגרפיה ההררית ומאפייניה והן את ה’מקום’- המטען התרבותי המתגלה דרך ההר, ואת התנועה וההתיישבות שלנו לאורכה.

צדק חברתי בקטמון-2
אבנר סגל ירושלים

אבנר סגל

ירושלים של מעלה:Hi(gh) Jerusalem  القدس الأعلى: העיר העתיקה בירושלים-גגותיה. הפרויקט מציע לעיר את האפשרות להעניק לאוהביה, מבית ומחוץ, מקום המיועד לפוש מההמולה של מפלס הרחוב, לטובת האפשרות להכיר את העיר מבפנים באופן עמוק. המתחם המיוחד שמתוכנן לכך נמצא מעל פני הרחוב, במפלס הגגות של העיר. למעשה, המתחם הוא תוצר לוואי של קירוי הקרדו הרומי העתיק, וחלוקתו לשלושה שווקים בידי הצלבנים. מאז ועד היום, כאלף שנה, לא תוכנן דבר על גבם, והם נותרו כשטח ציבורי פנוי מבנייה. מיקומו של הקירוי במפגש שבין ארבעת רבעי העיר ובכך מוסיף לה מקום.

צדק חברתי בקטמון-5
אריאל נאור ירושלים

אריאל נאור

הכפר ליפתא: Lifta revival – from vernacular to modern: בכניסה לירושלים שוכן הכפר ליפתא, מתחם אורבני בעל היסטוריה ארוכת שנים. הבנייה העתיקה המכונה ” אדריכלות –וורנקולורית”, מתארת סגנון ילידי של בנייה, ברובו פרי יצירה של בנאים חסרי  השכלה מקצועית, אך בעלי רגישות ייחודית לאקלים, לתרבות המקומית והסביבה. ההתפתחות של ירושלים לאורך השנים מתעלמת מליפתא, שהינה נכס אדיר סמוי מהעין. הנתק בין הכפר לעיר, סייע לליפתא לשמור על ייחודה, אך עם זאת, רשת התחבורה המקיפה את האזור , יחד עם הבינוי מפוררים אט-אט את המרקם השברירי והייחודי של הכפר. מטרתהפרויקט לאחות בין הכפר לעיר, במימד הפיזי,  הערכי והתרבותי כאחד, ולתת דופן חדשה לעיר ירושלים, אשר שואבת את ערכיה מהמסורת של ליפתא, האתגר המרכזי הוא להטמיע את ערכי הוורנקולוריות בלבהכניסה לעיר המודרנית המתפתחת ובכך ליצור מעבר מהעיר לכפר ומשם לטבע. דרך הפעולה הנבחרת היא החייאת הכפר מחדש על בסיס המבנה ההיסטורי ומיזוג בנייתו עד לכניסה לעיר. שם נוצר שער הפרויקטדרכו נכנסים לכפר, מבנה זה הוא המתווך בין הכפר לעיר.

משה אוזן ירושלים
משה אוזן ירושלים

משה אוזן

מרמת גן – קונפליקט כמכונן מצבים ארכיטקטוניים הנותן פרשנות חדשה לממסדיות בעיר. משכן הכנסת מתפקד בתור ישות עצמאית-מבודדת משאר חלקי הבירה. פעילותו אינה מורגשת, וחזותו אינהמובחנת. לדעתו של משה יש ציפייה מעיר בירה, להנכיח את שלטונה ובכך לייצר את סיפורה. אמנם ירושלים היא בירת ישראל הנצחית, בתודעתנו, אך בפועל אינה נוהגת  כך.  “רצוני הוא לפרק את הארכיטקטורההממסדית ולפרש אותה מחדש, תוך ציפייה שהארכיטקטורה החדשה תיצור סיפור חדש במרחב הירושלמי, ותאפשר לעיר להוות עיר בירה במרחב הישראלי”. בעת היהודית העתיקה, בתקופת בתי המקדש, השלטוןישב בשערי העיר, ומשם ניהל והיה אחראי על שאר הארץ, וככל שההתקדמות בדרך אל בית המקדש גברה, האחריות הפכה לאוניברסאלית, כלומר האחריות הרוחנית של בית המקדש הייתה על העולם כולו. משה חפץ לתרגם תופעה זו לימנו אנו; יש לה לירושלים  מימד לאומי-יהודי-אוניברסאלי, מעבר ללוקאליות שלה עצמה, היא שייכת לכל המדינה. “ברצוני לייצר ציר שלטון שהתפתחותו נרקמת בשערי העיר, ציר שתודעתומתהווה בדרך המובילה לירושלים ומגיע מחוצה לה”. הציר השלטוני יישא באחריות על האומה כולה. השלוחות שבו, יהוו כניסה,  ויבנו את שער העיר.

רוחמה שמואלביץ

דיברסיפיקציה  Diversification “לצדק חברתי תמיד יש היבט מרחבי, ולא ניתן להתמודד עם אי-צדק חברתי, ללא התמודדות עם המרכיב המרחבי (פיטר מרקוזה בתוך פנסטר 2012)”. כיוםלהיבטים החברתיים אין כמעט מקום בתהליכי פינוי-בינוי. המדינה נוקטת בגישה של חוסר התערבות, והשיקולים הכלכליים הם המנוע לתהליך, ללא התחשבות בפרמטרים חברתיים וסביבתיים. הפרויקט מציע ציפוףועיבוי אורבאני אשר לוקח בחשבון היבטים חברתיים, לצד שיקולים כלכליים. כמקרה מבחן בחרה רוחמה בשכונת קטמונים ח’-ט’ בירושלים, אשר מתאפיינת באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומצב פיזי ירוד. גבולהבינוי הוגדר ב- 320%, המאפשר לרוב היתכנות כלכלית, לצד בינוי בקנ”מ אנושי. “הגדרתי מספר מטרות חברתיות אותן הייתי רוצה לקיים בתכנון החדש באמצעות: יצירת דירות מגוונות, עירוב שימושים, ומרחביםציבוריים עשירים המקשרים בין חלקי השכונה השונים. תנאים אלו עשויים להיות כר לצמיחת קהילה מגוונת ומלאת-חיים.”

צדק חברתי בקטמון-3
ישי סגל ירושלים

ישי שמיעאן

קריה לנחם – חידוש ופיתוח שכונת קריית מנחם בירושלים: שכונה הנחשבת לאחת השכונות החלשות בירושלים הן מבחינה סוציואקונומית והן מבחינת הבינוי  הקיים. במשך שנים רבות נחשבההשכונה לשכונת פשע. פרויקט זה מנסה לעשות חסד עם השכונה ולשקמה על ידי יצירת ציר מרכזי בעל השפעה אזורית, הבא לידי ביטוי בבניית שלוחת קמפוס אוניברסיטאי,  לצד חידוש בתי הספר הקיימים במקום.בנוסף, מוצע חידוש המרכז המסחרי ומערך הבינוי המיושן, מתוך רצון להטמעת אוכלוסייה חדשה בשכונה המורכבת בעיקרה מסטודנטים. אלה ישולבו בתוך מערך של פרויקטים מקדמים לתלמידים ונוער באזורמגוריהם, כך, נקבל מערכת בה יתקיימו חייהם של כלל התושבים, חדשים עם  ותיקים, במערך אורגני אחד, באופן שהם משפיעים ומקדמים איש את זולתו ואת סביבתו  לא רק מתוך פרויקטים מוכוונים אלא מעצםהחיים עצמם. כיום, הנוער מהווה כמחצית מאוכלוסיית השכונה. הכנסת סטודנטים, בשלב הראשון, לצד אוכלוסיות חדשות נוספות בהמשך, יכולה להעניק לבני הנוער נקודת ראות חדשה לגבי עתידים ושאיפות חייהם.נקודות אור של התפתחות וחזון חדש, המועברים אליהם במפגשים יזומים וכבדרך אגב, הן בדרכים בהם עוברים בשכונה, והן במפגש עם הסטודנטים ובאי השכונה החדשים.

צדק חברתי בקטמון-4
יוסי מצגר ירושלים

יוסי מצגר

” דרך ארוכה וקצרה” חיבור גדות העיר – גיא בן הינום:  גיא בן הינום ממוקם למרגלות העיר העתיקה. בנוכחותו הריקנית הוא מייצג את הנתק הגדול ביותר שבין העיר העתיקה ממזרח, לעיר החדשהממערב. גם לאחר איחוד העיר ב 1967 ואיחוי חלקי העיר המזרחית והמערבית. נותר אזור זה כמעין ” No Man’s Land “. אנשים בוחרים ללכת בדרכים אחרות, אף שהן ארוכות יותר. מטרת הפרויקט, ליצור סיטואציהאורבנית מתפקדת, כזו שתחבר את שתי הגדות ותמלא את הריק, תוך יצירת מקום שמהווה גם דרך. הדרך ליצירת מקום כזה היא, כינונה של הספרייה הלאומית החדשה במקום, שתמשוך אליה קהל רב מכל הגווניםוהגדות.

“He who has a garden and a library wants for nothing” (cicero). הספרייה בנויה ברובה בעומק הקרקע, ורק חלקה העליון עולה מעל פני האדמה, ומשתלב בנוף הבראשיתי הקיים. החלל הריק שבלבהספרייה יוצר חיבור לשמיים ומכניס לתוכה את האור ביום, ומוציא את האור אל החוץ בלילה. החלל הבנוי בתוך הגן יוצר טיילת נופית אורבנית מעל ובתוך הספרייה, שיוצאת  דרך חומות העיר ונכנסת עד לימין משה,השכונה החדשה הראשונה שנוסדה מחוץ לחומות העיר העתיקה. יהוו כניסה, ויבנו את שער העיר. אחריותם תרד לרמה הלוקאלית הירושלמית.
מוזמנים לעקוב בעמודי הפייסבוק, האינסטגרם והאתר של התערוכה, כדלקמן:  A+ EXPO 2016  /   ariel_arch_expo  /    arielexpo2016.wix.com/a-plus

 

פורסם בקטגוריה חדשות האופנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fashion Israel Ads